חלוקת רכוש ללא הסכם ממון
רוב המחלוקות סביב נושא הגירושין נעות בדרך כלל סביב עניין אחד חלוקת הרכוש.
בעיות רבות עלולות להתעורר סביב נושא חלוקתו:
יש החושבים כי מגיע להם לקבל מחצית הרכוש – “חצי בחצי”… ויש המשיבים כי חלק מהרכוש נצבר לפני הנישואין או לאחר מועד הקרע. הגדילו לעשות הציניקנים באמרם “את הכסף סופרים במדרגות… של הרבנות” אי לכך , לחוק ולערכאות המשפטיות תפקיד מרכזי בקביעת איזון המשאבים של בני הזוג.
צרו איתנו קשר עכשיו
בין השאלות המרכזיות שתישאלנה בבואנו לדון מה מן חלוקת הרכוש יקבל כל צד:
מתי נישאו בני הזוג?
כיצד הגיעו הנכסים לידי כל צד?
מתי קיבל כל צד את הנכס?
מה היה אורח חייהם של בני הזוג כאשר חיו יחדיו?
מה עושים עם הבעיה העיקרית, בדרך כלל, בנושא חלוקת דירת הגורים?
אילו דרכים קיימות בידי האישה למנוע או לעכב את פירוק השיתוף בנושא חלוקה?
מתי נישאו בני הזוג?
ההשלכות לגבי חלוקת הרכוש המשותף מוגדר בחוק הנקרא חוק יחסי ממון בן בני זוג, והוא מפריד בין שניים:
אלו שנישאו לפני ה- 1.1.1974 לבין אלו שנישאו לאחר תאריך זה.
מה אומר החוק על זוג שהתחתן לפני 1.1.1974?
כאשר זוג מתדיין בפני בית המשפט על היקף הרכוש המשותף, יבדוק השופט אם יתקיים בין בני הזוג שיתוף בנכסים.
ההגדרה המשפטית למצב שבין הצדדים לפני 1.1.74 הינו “חזקת השיתוף”. לכן, ביהמ”ש או ביה”ד יבדקו אם היתה חזקת שיתוף בין הצדדים.
• כיצד קובע בית המשפט האם הייתה כוונה של שיתוף נכסים בנושא חלוקת רכוש?
בפני בית המשפט עומדות דרכים מגוונות על מנת להחליט אם הייתה כוונת שיתוף בנושא רכוש, והוא מבצע מס’ פעולות העוזרות לו לקבוע בעניין, כמו בדיקה אם בני הזוג ניהלו חשבון בנק אחד או יותר, אם לשניהם זכות חתימה בחשבונות, כיצד שולמו חשבונות הבית, האם ניהלו משק בית משותף, האם היתה הרמוניה ביניהם, ועוד.
כך, בתיאוריה.
במציאות – מסתבר שהפסיקה הלכה רחוק מאד, מן הדרך המקורית שהחלה בה בסוגיית השיתוף.
בתחילה, אכן היו בודקים את טיב יחסי הצדדים, את חשבון הבנק, ועוד ועוד.
כיום, די בחיים סבירים של הצדדים תחת קורת גג אחת, כדי לקבוע שחלה על הצדדים חזקת השיתוף, למן תחילת חיי הנישואין (ולעיתים לפני כן), ועד למועד הקרע.
כיצד הגיעו הנכסים לידי כל צד?
מתי קיבל כל צד את הנכס?
כיצד מחליטים למי שייך הרכוש?
אף כי הדברים האמורים להלן, מופיעים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, שתוקפו מיום 1.1.74, הרי שהדברים בד”כ נכונים גם באשר לבני זוג שנישאו לפני תחולת החוק.
אם הבעל או האישה קיבלו מתנה או ירושה לפני הנישואין או במהלכם – יהיה הנכס שייך לאותו צד.
אולם, אין קביעה זו מוחלטת במקרים מסוימים. למשל, אם אחד הצדדים קיבל במהלך הנישואין דירה, ובמשך הזמן רכש ביחד עם בן הזוג דירה גדולה יותר, כאשר חלק מן המימון בא מהדירה הקודמת והיתרה שולמה עם משכנתא ופתיחת חסכונות משותפים – בית המשפט עשוי לקבוע אחרת.
אם צד קיבל פיצוי עקב נזק גוף, רנטה מגרמניה, ועוד, תהא הזכות שייכת לאותו צד. גם זה לא תמיד עובד כך, שכן אם אותו צד הכניס הגימלה לחשבון משותף, תהיינה הזכויות בחשבון שייכות לשני הצדדים.
אם צד הגיע עם דירה מלפני הנישואין, אך הצדדים חיו יחדיו שנים רבות, ואף הביאו מספר ילדים במשותף, יש שופטים שיהפכו את הדירה למשותפת
מה היה אורח חייהם של בני הזוג כאשר חיו יחדיו?
כיצד מגיע בית המשפט למסקנה באשר שיתוף בנכסים בנושא רכוש?
כדי להגיע למסקנה באשר לשיתוף בנכסים, בודק בית המשפט את אורח חיי בני הזוג.
בדרך כלל ישנה חלוקת תפקידים בבית: יש משפחות שהבעל עובד בחוץ והאישה עוסקת במשק הבית, לעומת משפחות ששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית, ואולי יש להם עוזרת בית וכיוצא באלה. בית המשפט אינו מתרשם מכך שאחד הצדדים מרוויח משכורת גבוהה מאוד בעוד האישה עוסקת בעבודות הבית – שערכן הכלכלי נחשב נמוך יחסית.
אם לא היה משבר מיוחד בין בני הזוג במהלך השנים, ולא הייתה הסכמה להפרדת רכוש, יראה בית המשפט את כלל חייהם כמאמץ משותף של שני הצדדים.
האם השיתוף הוא בגדר “לעולם ועד” ?
לא. מקובל לקבוע, בדרך כלל, שנכסים שנצטברו על ידי מי מהצדדים לאחר פרוץ הסכסוך, ובוודאי לאחר הגשת התביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט – וליתר דיוק, לאחר “מועד הקרע” – יהיו שייכים לאותו צד שצבר אותם.
מה אומר החוק לגבי זוג שהתחתן אחרי 1.1.1974?
זכויותיהם של בני זוג כאלה שוות בכל הקשור לרכוש שהגיע במהלך נישואיהם, מה שאומר שהנכסים יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג, ואין רלוונטיות לעובדה שאחד הצדדים עבד קשה יותר מהשני או הכניס כסף רב יותר לקופה המשותפת, או היה חולה במרבית שנות הנישואין.
למען הסר הספק, מדובר בנכסים שהצטברו במהלך הנישואין והיו בסמוך לקרע. לכן, כאשר אחד הצדדים סבור ש”יעשה תרגיל” ויעביר את הבעלות של הנכס לאדם אחר – בית המשפט מוסמך לקבוע אם אותו נכס, או שוויו, ייכנסו לכלל איזון המשאבים.
לפי מה קובעים מה ילך לאיזה צד?
אם חלק מהרכוש שייך לאחד מהצדדים לפני הנישואין, או שרכש נכס חליפי במקום נכס שלפני הנישואין, או מדובר בזכויות שאינן ניתנות להעברה, או בנכס שעל פי הסכם בכתב נקבע כי לא יהיה בר איזון, או שבמהלך הנישואין קיבל אחד מבני הזוג מתנה או ירושה או פיצוי עקב נזק גוף, כאמור – אותם נכסים שייכים כולם לאותו צד.
כיצד ניתן למנוע וויכוח על נושא חלוקת רכוש?
בחמש מילים: “הסכם ממון בין בני זוג“. בהסכם זה, החייב להיות בכתב, יכולים בני זוג לקבוע מה ייעשה בכל חלק של הרכוש שהובא לפני הנישואין או יצטבר לאחר הנישואין. הסכם שכזה מונע מחלוקות ואפשרויות סחיטה מהצד החלש. כמובן, ניתן להתווכח על משמעות ההסכם, אך אז זירת המחלוקת תהא צרה יותר, שכן יש הסכם כתוב.
מה עושים עם הבעיה העיקרית, בדרך כלל, בנושא חלוקת רכוש – דירת הגורים?
על פי חוקי המקרקעין והמיטלטלין יכול כל שותף בדירה לבקש את פירוק השיתוף בנכס המשותף. כל שיש לעשות הוא להגיש לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין (כולל תכולת הדירה). בחלק מהתביעות, עורך הדין של הצד התובע ימונה ל”כונס נכסים” לצורך ביצוע מכירת הדירה וחלוקת רכוש התמורה בשווה, ואילו הצד השני יחויב בהוצאות משפט, שכר טרחת עורך הדין ומע”מ.
האם ניתן למנוע את פירוק השיתוף של דירת המגורים בנושא חלוקת רכוש?
בהנחה שהדירה רשומה על שם שני הצדדים, המצב המשפטי הוא כדלהלן:
כאשר האישה מבקשת את פירוק השיתוף, אין כמעט סיכוי למנוע אותו.
ברם, כשהבעל מבקש את פירוק השיתוף, ישנן בידי האישה כמה דרכים למנוע או לעכב את פירוק השיתוף.
אילו דרכים קיימות בידי האישה למנוע או לעכב את פירוק השיתוף?
באמצעות בית הדין הרבני
1. האישה יכולה לבקש צו ל”מדור ספציפי”, מה שאומר כי הוצאתה של האישה מן הדירה מהווה פגיעה ברמת החיים שלה, וזהו דבר שמנוגד לכללי ההלכה. לכן זכאית האישה לגור באותה דירת מגורים – כל עוד היא חפצה בכך, וכל עוד היא שומרת על כללי ההלכה. נציין כי במקרים מסויימים גם גבר יוכל לקבל צו למדור ספציפי, אולם זהו דבר נדיר יותר.
2. משרדנו קיבל צווים הן עבור גבר והן עבור אשה.
3. אפשרות נוספת היא הטלת עיקול על הדירה בבית הדין, מהלך שיהפוך את מכירת הדירה לבלתי אפשרית, הואיל ורק בית הדין הוא המוסמך לבטל את העיקול.
באמצעות בית המשפט
האשה יכולה לכתוב בכתב ההגנה כמה טענות :
א. על פי החוק להסדר התדיינות בין בני זוג, ניתן לעכב את הדיון בפירוק השיתוף, אם הוגשה לפני תביעה זו בקשה לבית הדין שיורה או ינסה להשכין שלום בית בין שני הצדדים.
ב. על בית המשפט לשקול הגנות מתחום דיני המשפחה, לפני שיפסוק על פירוק השיתוף. בין יתר העניינים הקשורים בדיני משפחה נמצא את זכות האישה למזונות, וכחלק ממזונותיה מצויה גם זכותה למגורים. כמו כן, במידה ולבני הזוג יש ילדים קטינים, ניתן לטעון כי עקרון “טובת הילד” גובר על דיני הקניין.
ג. תום לב. בית המשפט יתבקש לשקול האם הגשת התביעה לפירוק שיתוף הייתה בחוסר תום לב. ניתן לבדוק אם התובע את הפירוק התנהג החוסר תום לב בעצם הגשת התביעה, בכפוף להתנהגותו בשאר ההליכים ביניהם. לדוגמה, אם צד אחד תובע פירוק שיתוף, ומאידך גיסא מערים קשיים מלאכותיים בתביעת הצד השני לגירושין, נוכל ללמוד מכך על חוסר תום לב.
הסכם ממון
עו”ד ונוטריון אירנה פיין
רחוב: אחד העם 1, רחובות
בניין לב רחובות
שעות פעילות בין 9:00 -18:00
ניתן לקבוע פגישה בטלפון
051-55-33-400
דוא”ל: [email protected]
שירותי הסכם הממון שלנו:
