הסכם ממון ⚖️ נכסי קריירה ומוניטין

עד לפני מספר שנים התקיימה חלוקה “קלאסית” של רכוש בין בני זוג בהתאם לחוק יחסי ממון הקובע שככל שבני זוג לא עשו הסכם ממון, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך הנישואין, ביניהם מקרקעין, מטלטלין ונכסים פיננסיים (חשבונות בנק, מניות אופציות, ביטוח מנהלים, קופות גמל וכ”ו, וזאת למעט נכסים שהחוק קבע מפורשות שאין לחלקם.

מוניטין

במהלך השנים החלו בתי המשפט להכיר במוניטין כזכות קניינית בעלת שווי כלכלי שיש וניתן לאמוד את שוויה.  המונח מוניטין בתחום דיני המשפחה מתחלק לשני תתי נושאים: מוניטין עסקי ומוניטין אישי.

מוניטין עסקי

פעמים רבות, במהלך חיי נישואין נוצרת סיטואציה בה אחד הצדדים, הגבר או האשה, מקימים  עסק מצליח אשר מייצר, עם חלוף השנים, מוניטין. עסקים, לדוגמא, שניתן להעריך את שווי המוניטין העסקי שלהם הינם: משרד עורכי דין, משרד רואי חשבון, בעלי חברות בע”מ, מרפאת שיניים מכון קוסמטיקה וכיוצ”ב.

במסגרת התביעות הרכושיות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה זכאי הצד התובע לתבוע מחצית משווי העסק שהוקם בסמוך או לאחר נישואי הצדדים. בבוא בית המשפט להעריך את שווי העסק (לצורך חלוקתו בין הצדדים או מכירתו פנימה או החוצה) הוא יתייחס לנושא המוניטין כנכס שיש להעריך שוויו, לו היה נמכר העסק לצד שלישי, נוסף על הערכת שווי מלאי העסק, המקרקעין השייכים לעסק, הכנסות העסק, רווחים וכ”ו.

מוניטין אישי (כושר השתכרות ונכסי קריירה)

בשנים האחרונות מוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה תביעות שעניינן “מוניטין אישי, נכסי קריירה וכושר השתכרות”.

תביעות אלה עוסקות בשאלה מה השווי של אדם כבעל מקצוע, מה כושר ההשתכרות הנוכחי והעתידי שלו.

בית המשפט העליון ביצע את האבחנה בין מוניטין עסקי למוניטין אישי כאשר קבע שיש להבחין בין מוניטין של מרפאת השיניים שמצויה בבעלותו של רופא שיניים, הנופל תחת ההגדרה של מוניטין עסקי לבין המוניטין האישי של הרופא, כלומר שוויו כרופא שיניים.

מאז מתן פסה”ד הנ”ל לא קיימת הלכה חד משמעית בנושא פסיקת מוניטין אישי וקיימות גישות שונות בעניין זה, אולם לאחרונה נראה שמתגבשת מגמה לפיה יש וניתן לפסוק מוניטין אישי.

רוב השנים פסקו בתי המשפט שאין להכיר במוניטין אישי כנכס בר חלוקה משום טעמים של קושי מעשי לאמוד אותו, מטעמי צדק ובפרט מכיוון שמדובר בכישוריו הטבעיים והמקצועיים של אדם.

המגמה בעניין פסיקת מוניטין אישי החלה להתרכך ובתי המשפט קבעו שניתן יהיה להכיר במוניטין אישי או בכושר השתכרות כנכס, אולם רק בנסיבות בהן נוצר אי שוויון זועק ופגיעה קשה באחד מבני הזוג, כאשר בן זוג תמך בבן זוגו שרכש מוניטין והשני מאידך לא עשה דבר, לא פיתח קריירה או מקצוע רק מפאת תמיכתו בבן זוגו.

תחילת השינוי עם מתן פסק הדין של בית המשפט העליון בו נקבע העיקרון לפיו ייתכן ובמקרים מסוימים יחולק / יאוזן גם המוניטין האישי בין בני זוג.

בפסק דין מאוחר יותר קבע ביהמ”ש העליון באופן סופי וברור כי: “התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו” וכי “כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם” ובכך ניתנה הלגיטימציה לפסוק ולחייב אדם בתשלום מוניטין אישי.

חשוב להבהיר כי כל מקרה ייבחן לגופו ועל פי נסיבותיו הקונקרטיות ושנושא פסיקת המוניטין האישי הוא נושא חדש בתחום דיני המשפחה.