גירושין – סרבנות גט
בית הדין הרבני נתן פס”ד לגירושין, אך אחד מבני הזוג מסרב לגט – מה עושים?
עפ”י ההלכה היהודית מתבצע אקט הגירושין בבית הדין הרבני בלבד. קביעה זו עוגנה גם בחוק האזרחי, בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג – 1953, שהעניק בין היתר סמכות ייחודית לבית הדין הרבני בעניין.
כאשר ישנה הסכמה בין בני זוג ורצון משותף של שניהם לגירושין, ניתן לבצע את הליך הגירושין תוך הסכמה לגבי אופן פירוק השותפות וחלוקת הרכוש וגובה מזונות הילדים, המתבטאת בצורת הסכם גירושין ולאחריו מתן גט. במצב כזה, כלומר בהסכמה, יהיה הליך הגירושין פשוט וקצר יחסית.
אלא שלמרבה הצער, זוגות רבים בוחרים בעימות חזיתי כדרך לפתרון הסכסוך וחלוקת הרכוש, ואז עלול הליך הגירושין להימשך זמן רב (תלוי כמובן בריבוי המחלוקות בין הצדדים). מטבע הדברים, מסב הליך כזה סבל ועגמת נפש מיותרת לשני הצדדים ומביא להרס הדדי.
צרו איתנו קשר עכשיו
על מנת שבני זוג יוגדרו כגרושים, עליהם לעבור את שלב מתן הגט. עפ”י ההלכה היהודית על הגט להינתן מתוך רצון חופשי של שני בני הזוג. יוצא אם כן, שכל ניסיון לכפות מתן גט על אחד מן הצדדים עלול לגרום לפגיעה בכשרות הגט.
מה ניתן לעשות אם כן, במצב בו נתן בית הדין פס”ד לגירושין ובכל זאת אחד הצדדים עומד בסירובו להתגרש?
צו הגבלה
לשם כך נועד חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין לגירושין) התשנ”ה – 1995, המאפשר לבתי הדין הרבניים להוציא צו הגבלה כנגד סרבני גט. צו הגבלה כזה, משמעו שורה של סנקציות אותן רשאי בית הדין להטיל על סרבני גט, במטרה לשכנעם לשקול מחדש את עמדתם וליתן בסופו של דבר את הגט המיוחל.
יודגש, כי צו הגבלה יכול להינתן רק לאחר שבית הדין נתן פס”ד או החלטה לגירושין, ואין זה משנה אם הוא נוקט בלשון חיוב או המלצה לגירושין.
כאשר ניתן צו הגבלה, בד”כ ינקוט בית הדין בתחילה בסנקציות הפחות קשות בטרם יעבור אל החמורות שבהן.
אילו סנקציות כולל צו הגבלה?
הסנקציות הנכללות בצו הגבלה הינן:
- צו עיכוב יציאה מן הארץ .
- שלילה או אי חידוש דרכון.
- שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה.
- מניעת מינוי למשרות שונות .
- מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו דורש רישיון.
- שלילת האפשרות לפעול בחשבון בנק ו/או לקבוע כי אותו צד הוא “לקוח מוגבל מיוחד”.
- מאסר בפועל לתקופה מצטברת של עד 10 שנים.
- מזונות מעוכבת, מניעת קבלת גמלה המגיעה לאותו צד על פי חוק לתקופות קצובות.
יש לדעת, כי למרות שהחוק מאפשר לבתי הדין הרבניים ליתן צו הגבלה לגבי כל פס”ד לגירושין (ואין זה משנה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת), בפועל, ינקוט בית הדין בסנקציות הקשות רק כאשר ניתן פס”ד לכפיית גירושין. בפרט אמורים הדברים לגבי מאסר, שהינו הכלי היחיד בחוק לצורך כפיית פס”ד לגירושין. יצויין, כי פסקי דין לכפיית גט ניתנים באופן נדיר ורק במקרים קשים במיוחד.
כדוגמא לסרבן גט ניתן להביא מן הפסיקה את המקרה של יחיא (אשר נדון בבית המשפט העליון בע”א 164/67, היועץ המשפטי לממשלה נ’ יחיא אברהם, פ”ד כב(1) 029 (1968)) אשר בית הדין הרבני ציווה לכפותו לתת גט, אך הוא העדיף לשבת בבית הסוהר ולא לתת גט לאשתו.
נבקש לציין כי סרבנות גט אינה “מסורה” אך ורק לבעל, וקיימים מקרים בהם דווקא האישה עומדת בסירובה, וחשופה לסנקציות האמורות בחוק לעיל (ר’ למשל 373701-10 – פלוני נ’ פלונית, (פורסם במאגרים, 2012)
במידה ובית הדין מחליט לכוף על אדם לציית לפסק דין של גירושין בדרך של השמתו במאסר, קובע החוק כי תקופת המאסר לא תעלה על 5 שנים. תקופה זו ניתנת להארכה ובלבד שתקופת המאסר הכוללת לא תעלה על עשר שנים.
מה קורה במקרים בהם סרבן הגט כבר מרצה עונש מאסר בעת מתן פסה”ד לכפיית גט וזאת בגין עבירות אחרות שביצע?
גם לכך נמצא מענה בחוק, הנוקט בשורה של סנקציות אותן ניתן להטיל על סרבן גט המרצה כבר עונש מאסר. כך למשל, מניעת אפשרות לקבל חופשה מיוחדת, לקבל ולשלוח מכתבים (למעט כתבי בי-דין או מכתבים לנמענים המפורטים בחוק), לקבל מבקרים (פרט לאלה המנויים בחוק), להחזיק חפצים אישיים ועוד.
כאמור, בתי הדין אינם ממהרים להשתמש באמצעי לחץ לצורך כפיית גט, על מנת לנסות ולאפשר מתן גט מתוך רצון ובחירה. עם זאת, אי שימוש באמצעי לחץ גורר מצבים בהן נשים נותרות עגונות לאורך תקופה ארוכה (לעיתים עד כדי שנים רבות), אם כי יצויין שלא חסרים מקרים בהם נשים הן אלו המעגנות את בעליהן.
האם ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין סרבנות גט?
בפסק דין מיום 21.12.04, חייב השופט מנחם הכהן (בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים) סרבן גט, לפצות את אשתו בסכום של כ- 400,000 ₪. במקרה זה תבעה אישה מבעלה פיצויים לאחר שהיתה מסורבת גט במשך שנים רבות וזאת בגין הנזקים שנגרמו לה בשל סרבנותו ובהם עוגמת נפש, בושה, סבל, בדידות וצער בשנות ההמתנה לגט, אובדן הנאות החיים ובכללם הנאה מינית, פגיעה באוטונומיה וכן אובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם. כב’ השופט הכהן קיבל את תביעתה וקבע, כי בנסיבות העניין סירובו של הבעל ליתן לאשתו גט עולה בגדר עוולת הרשלנות. הנתבע סטה מסטנדרט ההתנהגות הראוי והיה צריך לצפות כי התנהגות זו תגרום לנזק רגשי לאישה ולפגיעה בכבודה.
יודגש, כי בית המשפט לא עסק בניסיון לזרז גט, אלא רק בהשלכות הישירות של אי מתן גט מבחינת הנזקים שהוא גורם לאישה.
לא פעם אנו שומעים גם על מקרים בהם דווקא האישה מסרבת לקבל גט מבעלה, והבעל תובע את האישה בגין סירובה ודורש לקבל פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסרבנותה. כזה הוא המקרה שנדון בתמ”ש (תל-אביב-יפו) 35371-02-10 – א.א. ל. ב. נ’ ח. ב. (פורסם במאגרים, 11.10.11).
השופטת טובה סיון (סגנית הנשיאה) חייבה את האישה לשלם לבעלה סך של 420,000 ₪ בגין סירובה לקבל גט במשך למעלה מ-7 שנים, ועל אף קיומם של החלטות ביה”ד הרבני בעניין חיובה ליתן גט לבעלה ומתן אישור 100 רבנים לבעל לשאת אישה שנייה. ביהמ”ש מציין כי יסודות עוולת הרשלנות מצד האישה התקיימו במקרה זה, ודי בכך כדי לקבל את תביעת הבעל.
מזונות מעוכבת
סנקציה נוספת הנחשבת כיעילה כנגד בעל סרבן גט והעשויה לתת לו תמריץ ליתן לאשתו את הגט המיוחל, הינה הגשת תביעת מזונות בעילה של “מעוכבת מחמתו להינשא”. פסיקת מזונות מדין מעוכבת נעשית כאשר הבעל חוייב בפסק דין לגרש את אשתו, ומסרב לעשות כן. משמעות המונח מזונות מעוכבת הינה, שהאישה תקבל דמי מזונות גבוהים מהבעל אף מבלי כל קשר ליכולתו הכלכלית ומבלי שיקוזזו מהם הכנסותיה מעבודה (“מעשיה ידיה”). יצויין, כי האישה אינה חייבת למלא את חיוביה כאשת איש בכדי לזכות במזונות מדין מעוכבת. הרציונל הטמון בפסיקת “מזונות מעוכבת” הינו להסדיר את מחייתה וכלכלתה של האישה בתקופה שאינה יכולה להינשא לאחר ועדיין נשואה לבעל עקב סירובו ליתן גט וכמובן לתת לבעל תמריץ ליתן גט לאשתו.
האם קיים הבדל בין הוצאת צו הגבלה לגבר לבין הוצאת צו הגבלה לאשה?
לכאורה, לפי החוק היבש, אין כל הבדל בין הוצאת צו הגבלה כנגד בעל סרבן גט לבין הוצאת צו הגבלה לאשה סרבנית גט למעט הבדל אחד: בעוד שצו הגבלה לבעל המסרב ליתן גט יכול להינתן ישירות על ידי בית הדין, צו הגבלה נגד אישה סרבנית גט חייב לקבל קודם את אישורו של נשיא בית הדין הגדול אשר עליו לאפשר לשני הצדדים לטעון בפניו.
עוד יצויין, כי במידה והגבר בחר לנקוט נגד אשתו בסנקציות של צווי הגבלה, הוא מנוע מללכת בדרך של היתר נישואין במשך 3 שנים.
בפועל, בתי הדין נוטים להחמיר פחות עם נשים מבחינת חומרת הסנקציות המוטלות עליהן ולמרות שהדבר אפשרי מבחינה חוקית, עד היום טרם נאסרה אישה בשל סירובה לקבל גט מבעלה. הבדל זה נעוץ בכך שכנגד סירוב של אישה לקבל גט נתון בידי ביה”ד כלי נוסף והוא מתן היתר נישואין לבעל, אשר נפקותו מבחינת הבעל זהה למתן גט. בשל העובדה שבתי הדין משתדלים להמנע כמה שיותר ממתן גט שלא בהסכמה, הם מעדיפים ללכת בדרך של מתן היתר נישואין על פני כפיית גט על אישה. האמור במדור זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו בא כתחליף לייעוץ משפטי.
הסכם ממון
עו”ד ונוטריון אירנה פיין
רחוב: אחד העם 1, רחובות
בניין לב רחובות
שעות פעילות בין 9:00 -18:00
ניתן לקבוע פגישה בטלפון
051-55-33-400
דוא”ל: [email protected]
שירותי הסכם הממון שלנו: