יישוב סכסוך ללא הסכם ממון

כלי נוסף על מנת למנוע מלחמה בהליך הגירושין ללא הסכם ממוון הוא לתת הזדמנות למשא ומתן ולגישור הליך זה הותקן בתקנות סדרי הדין על מנת להקטין את משמעותו של מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני.

 

לפני שמגישים תביעות אפשר במקרים מסויימים לנסות ולגשר על הפערים בין בני הזוג, בדרכים הדומות יותר לגישור ולניהול משא ומתן ובעלויות נמוכות יותר.

 

בבית המשפט לענייני משפחה קיים הליך שנקרא “בקשה ליישוב סכסוך” אשר מופיע בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד-1984 וזו לשונו:

“258כ.(א)בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו להפניה ליחידת הסיוע (להלן — בקשה ליישוב סכסוך).

(ב) בקשה ליישוב סכסוך תוגש לפי טופס 26ב, ויצורף לה טופס 26א מאומת בתצהיר.

(ב1)הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת הסיוע כאמור בתקנה 258יט או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור.

(ג) הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה 258ז(1) עד (3), ובלבד שהענין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג.

(ד) בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש נגד בן זוגו בקשה נוספת ליישוב סכסוך בתוך שנה מיום הגשת הבקשה הקודמת. 258

כא. (א) סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה 258יט(ג), יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה כאמור בתקנה 258ז, בתוך שלושים ימים.

(ב) הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה – תימחק הבקשה.

 

במסגרת הליך של בקשה לישוב סכסוך יכול כל אחד מבני הזוג הבעל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (לא ניתן לפנות לבית הדין הרבני) ולהודיע לבית המשפט כי בני הזוג נקלעו לסכסוך ביניהם.

 

בבקשה יש לנמק במספר שורות את אופי הסכסוך כאשר אין צורך לרדת לפרטי פרטים כמו בכתבי תביעה המוגשים לבית המשפט המוסמך.

 

הצד אשר מגיש את הבקשה מבקש מבית המשפט לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום והבנה.

 

בעקבות הגשת הבקשה, בית המשפט מפנה את הצדדים ל”יחידת הסיוע”, שהינה יחידה הסמוכה פיסית ורעיונית לבית המשפט לענייני משפחה ומכילה עובדים סוציאליים, ופסיכולוגים אשר מטרתם לעזור לצדדים לברר מה המחלוקות הקיימות ביניהם, האם ניתן לגשר בין הצדדים ולהגיע להסכמות באמצעות עורכי דין או שיש צורך בהכרעה שיפוטית.

 

כמובן שההליך ביחידות הסיוע יכול להתקיים רק בשיתוף פעולה מלא של שני בני הזוג. אם אחד הצדדים אינו מעוניין לא יתקיים הליך של יישוב סכסוך.

 

לצורך מיצוי ההליך, בית המשפט מעכב את ההליכים בתיק ל- 30 יום כך שבעצם כל מסמך אשר יוגש לבית המשפט או לבית הדין ע”י מי מהצדדים, במהלך 30 הימים יהיה חסר תוקף.

 

במהלך 30 הימים ובדרך כלל אף מעבר לכך, מגיעים הצדדים ליחידת הסיוע על מנת לראות האם ניתן להתקדם בעניינם ולהגיע להסכמות.

 

במידה ואחד בצדדים מסרב על הסף ואינו מוכן להידברות, כי אז הדרך לבית המשפט פתוחה בפני שני הצדדים.

 

קיים יתרון בעצם ההגשה לבקשה לישוב סכסוך והוא שכל התביעות אשר יוגשו לאחר שהמו”מ ביחידת הסיוע עלה על שרטון, על ידי הצד אשר הגיש את הבקשה – יחשבו כאילו הוגשו במועד הגשת הבקשה. משמע אם הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה לפני שהצד השני הגיש תביעות בבית הדין הרבני הסמכות תהיה לבית המשפט לענייני משפחה, ובתנאי שאם חלפו 30 הימים תוגש תביעה מתאימה מפורטת ומנוסחת על ידי עורכי דין, ואזי מועד ההגשה ייחשב כמועד ההגשה המקורי.

 

הנובע מכך הוא כך, שגם אם אחד מהצדדים הגיש תביעות לבית הדין הרבני בפרק זמן זה, בכל מקרה יחשב הצד השני, אשר הגיש בקשה ליישוב סכסוך, כמי שהקדים אותו והסמכות בכל העניינים תהיה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

יש להשתמש בהליך זה כאשר יש פוטנציאל לגישור בין בני הזוג, זהו הליך אשר חוסך זמן שיפוטי ועלויות של אגרות וכן מצמצם את עלויות עורכי הדין במידה והוא מצליח ומביא את בני הזוג לסיום הסכסוך בהסכם כולל.