לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
נישואין אזרחיים בישראל( נישואין אזרחיים – נישואים אזרחיים)
מדינת ישראל היא קיבוץ גלויות של תרבויות שונות מארצות שונות, ואופיים של אזרחיה ותושביה מורכב מעדות רבות, כמו גם דתות ואמונות שונות.
מתוקף אלו נובע הבלבול וחוסר ההבנה בדבר שאלת נישואין אזרחיים במדינת ישראל – אשר רבים אינם יודעים את תשובתה ואת ההשלכות הנובעות ממנה.
בדף זה אנפק עבורכם הסבר – מהם נישואין אזרחיים בישראל ומהם ההיבטים המשפטיים וההלכתיים הרלוונטיים לנושא נישואין אזרחיים.
בהמשך יינתנו על ידי תשובות לשאלות נפוצות
וסיפורי מקרה אשר כל אדם העומד בפני נישואין אזרחיים בישראל יוכל לראות עצמו כאילו בו מדובר.
נישואין אזרחיים אז מהם נישואין אזרחיים בישראל ?
מה אומר החוק על נישואין אזרחיים?
האם אפשר לקבל גט למי שנשוי נישואין אזרחיים?
בפועל, מה היחס אל נישואין אזרחיים?
האם נישואין אזרחיים מקנים זכות לירושה או למזונות?
אז מהם נישואין אזרחיים בישראל ?
נישואין אזרחיים פירושם נישואין הנערכים לא לפי הדין הדתי, אלא לפי החוק החילוני של המדינה בה נערכו.
נישואין אזרחיים בין יהודים הם טקס נישואין שנערכו לא כדת משה וישראל אלא לפי חוקים שאינם דיני ישראל.
במדינתנו, אם בני הזוג הם אזרחי הארץ, אזי ענייני הנישואין הנם בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים הפועלים רק לפי הדין הדתי.
לגבי יהודים, קיבל מצב חוקי זה הדגשה והרחבה מיוחדת בחוק שיפוט בתי דין רבניים האומר בפירוש כי נישואין של יהודים, יערכו בישראל על פי דין תורה.
היכן אפשר לערוך טקס של נישואין אזרחיים?
כיוון שבארץ אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים, בדברנו על נישואין אזרחיים כוונתנו לנישואין שנערכו במדינה מחוץ לישראל.
השאלות הבאות הנוגעות לעניין נישואין אזרחיים ייענו רק עד כמה שהן נוגעות ליהודים:
מה אומר החוק על נישואין אזרחיים?
לפי דיני ישראל – המשפט העברי – אין נישואין אזרחיים תקפים כנישואין של ממש.
בתי הדין – לאור סמכותם לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים – אינם מבדילים בין יהודים אזרחי ישראל ובין יהודים אזרחי חו”ל אם הם תושבי ישראל.
לכן, בבתי הדין, שאלות הקשורות בנושא נישואין אזרחיים ידונו רק לפי דיני ישראל בלי כל התחשבות בכללים של החוק הבינלאומי הפרטי – בעוד שבבתי המשפט כן תהיה חשיבות לכללים אלה.
כך, לדוגמא, אם אדם נישא אזרחית בחו”ל, סביר שביהמ”ש לענייני משפחה יפסוק מזונות לאישה, על בסיס כללים שונים. לדוג’, על בסיס החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). כמו כן, ניתן לחייב במזונות על בסיס חוק החוזים, על בסיס עקרון ההסתמכות, ועוד.
האם אדם שנישא בדרך של נישואין אזרחיים חייב בגט על פי הדין העברי?
בעניין זה הדעות חלוקות.
דעה אחת גורסת, שמתוך התפיסה כי אין נישואין אזרחיים תקפים, חופשיים בני הזוג אשר התחתנו בטקס שכזה לשאת ולהינשא לאחר בלי כל תנאי והגבלה – ואין כל צורך בגט.
דעה אחרת אומרת, כי במקרה של נישואין אזרחיים, בדומה למקרה של ידועים בציבור, יש לחייב ב”גט לחומרא”. ככלות הכל, כאשר אדם רשום כנשוי, יש להתיר את נישואיו.
סיבה נוספת לחיוב ב”גט לחומרא” היא החשש לקידושי ביאה המשתמעים מחיים משותפים על בסיס נישואין אזרחיים, ולכן יש אולי מקום להחיל לגביהם את החזקה ש”אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות”.
כך נוהגים בתי הדין בארץ, אם אין קשיים מיוחדים להביאם לגירושין על פי דין.
האם יש לראות במושג נישואין אזרחיים קידושי שטר?
גם כאן הדעות חלוקות שכן ההתחייבויות של איש כלפי אישה בדרך של נישואין אזרחיים דומים לאלו שבנישואין כדת משה וישראל, בחלק מהמקרים.
לעיתים ישנו הסכם ממון, שיכול להיחשב כשטר, עם התחייבויות כספיות.
האם יש בנישואין אזרחיים משום קידושי כסף?
בהרבה ארצות נהוג כי הבעל נותן טבעת לאישה לכבוד הנישואין, יש שיטענו שאפשר לראות בפעולה זו משום קידושי כסף.
מסקנה זו מתחזקת באותם מקומות בהם יש צורך לפי חוק בשני עדים לטקס נישואין, אם עדים אלה יהודים.
בפועל, מה היחס אל נישואין אזרחיים?
כל מקרה לגופו. לעיתים יש להתחשב בזוגות אשר נישאו נישואין אזרחיים ולראותם כנשואים לפי דיני ישראל.
לצורך כך יש לקחת בחשבון גורמים שונים כמו שיטת הנישואין בהם נישאו, בחיי החברה ובמידת החופש הקיימים במדינות השונות.
במקרים מסוימים, ביה”ד יקבע שיש צורך ב”גט לחומרא”, אם הצדדים נישאו נישואין אזרחיים, לא כהתרסה נגד הדת היהודית, אלא בשל העובדה שבמדינה בה נישאו היה חשש לפרנסתם או חייהם אם היו מתחתנים כדת משה וישראל, או שעשו זאת בשוגג, או שחונכו במדינה אתאיסטית, ולא הכירו דרך אחרת מלבד נישואין אזרחיים. כך, לדוגמא, פסקו באשר למקרי נישואין אזרחיים שנערכו בחבר העמים.
מאידך גיסא, אם בני הזוג בחרו להינשא נישואין אזרחיים על אף החירות שניתנה להם להתחתן כרצונם,
כלומר גם על פי דת משה וישראל – אזי אין לראות אותם כנשואים לפי דיני ישראל ואין הם נדרשים לגט.
כאמור, ההסבר לעיל הינו תופס ברוב המקרים, אך יש וביה”ד יבחר להחליט כן לחייב בגט לחומרא, על אף האמור לעיל, ויכול ויבחר לא לחייב בגט לחומרא, על אף המקובל בהרכבים אחרים של בתי הדין בנושא זה.
זוג טוען שהוא נישא כדת משה וישראל. האם הדבר “תופס”?
ישנו מושג בשם “חזקה דהוחזקו”.
היינו, כאשר הצדדים טוענים שנישאו כדת משה וישראל, והם אכן ידועים בציבור כנשואים למשך תקופה של לא פחות משלושים יום – חזקה עליהם ‘חזקת ודאי’ שהם נשואים, והם נדרשים לגט אם הם רוצים לשאת ולהינשא לאחרים.
האם אישה יכולה להיחשב “עגונה” במידה ונישאה נישואין אזרחיים?
בדרך כלל, אם אחרי בדיקת כל העובדות המצביעות על חשש לעיגון אישה יבוא בית הדין למסקנה שיש מקום בהקלות להתרת עגונות, לא ישאירו אישה כעגונה אם הייתה נשואה רק בדרך של נישואין אזרחיים, אלא היא תקבל את היתר הנישואין.
היינו, ביה”ד, בדרך כלל, לא יתן יד לגבר אשר ישתמש בנימוק של צורך לגט לחומרא, כדי לעגן את האשה.
האם נישואין אזרחיים מקנים זכות לירושה או למזונות?
כן.
חוק הירושה אינו מבחין בין צדדים נשואים כדת משה וישראל לצדדים נשואים אזרחית. לכן, גבר או אישה, שהינם אלמנים “אזרחית”, זכאים לירושה כמו אלמנים “דתית”.
בעוד הזכות למזונות אישה יהודיה ניתנים לתביעה הן בבית הדין הרבני, מכוח סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, וכוללים זכויות שאינן בדין האזרחי, והן בבית המשפט לענייני ירושה, הרי שזוג שנישא בשיטת נישואין אזרחיים, יכולה האישה לתבוע מזונות רק בבית המשפט לענייני משפחה, ורק על בסיס חוק הירושה.
מהי גישת בתי המשפט בישראל לנושא נישואין אזרחיים?
בתי המשפט מכבדים רישומים על זוגות שנישאו בחו”ל, נישואין אזרחיים.
יחד עם זאת, כאשר מדובר בנישואי פראגוואי, מקסיקו, וכו’, המבוצעים בדואר, ביהמ”ש נתן פס”ד מסתייג מאד. זאת, לעומת נישואין בפועל בחו”ל, ולא באמצעות הדואר.
לסיכום, בדרך כלל נוטים בתי המשפט בישראל להכיר בנישואין אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ אם לפי חוקי מקום עריכת הנישואין הם היו כשרים.
