חוק יחסי ממון פירוק שיתוף בדירת

בני זוג המצויים בהליך גירושין רשאים להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת. כיום, ברוב המקרים, דירות המגורים רשומות על שם שני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם. במקרה בו דירת מגורים רשומה רק על שם אחד מבני הזוג, למרות שהדירה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, יש להגיש תביעה למתן פס”ד הצהרתי שיקבע שהדירה אכן מצויה בבעלות שני הצדדים ורק לאחר מכן להגיש תביעה לפירוק השיתוף בה.

חוק המקרקעין קובע שגם בני זוג נשואים נחשבים שותפים במקרקעין לכל דבר ועניין, בדומה לשותפים עסקיים במקרקעין, ולכן לכל אחד מהם עומדת בכל שלב, הזכות לתבוע פירוק שיתוף. לכאורה, נדמה כי “קל” לתבוע פירוק שיתוף, אולם לא אלה הם פני הדברים עת מדובר בענייני משפחה.

פירוק שיתוף בדירת מגורים כשלצדדים ילדים קטינים:

המחוקק היה ער לסיטואציה בה נתבע פירוק שיתוף על ידי אחד הצדדים ולאפשרות שההורה המשמורן ימצא את עצמו ללא קורת גג עבורו ועבור הקטינים.

לכן, חוק המקרקעין קובע (סעיף 40 א’ לחוק) שגם אם הורה בית משפט על פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג, על דרך המכירה, הוא יורה על עיכוב המכירה ולא יבצע אותה, כל עוד לא נוכח לדעת שלקטינים ולהורה המשמורן, נמצא הסדר מגורים אחר התואם את צרכיהם.

יחד עם זאת, בית משפט רשאי להורות על הסדר מגורים עבור הקטינים וההורה המשמורן בתשלום דמי שכירות לאורך תקופה שתיקבע על ידו לצורך מימוש מכירת דירת המגורים.

צו למדור ספציפי

בקשה למדור ספציפי ניתן להגיש במסגרת תביעה למזונות אשה או במסגרת תביעה לשלום בית המוגשת לבית הדין הרבני.

מטרת הבקשה היא לאפשר לאשה להמשיך להתגורר בדירת המגורים בו התגוררה מהלך כל חיי הנישואין עד תום ההליכים המשפטיים.

במסגרת תביעה למזונות אשה ניתן להגיש בקשה למדור ספציפי מתוקף חובתו של הבעל לספק לאשה מדור במסגרת זכאותה למזונות ואילו בתביעה לשלום בית ניתן להגיש בקשה לשלום בית מהטעם שאם יפרקו את השיתוף בדירת המגורים לא ניתן יהיה להשכין שלום ללא בית, ללא הקן המשותף של הצדדים.

צו למדור ספציפי אשר ניתן על ידי בית הדין הרבני חוסם הליך של פירוק שיתוף בדירת המגורים ומונע את מכירתה.

דמי שימוש ראויים

לעיתים קרובות, קורה, במסגרת הליך גירושין, שאחד מבני הזוג מואס בקשר הנישואין, ולא ניתן לחייבו להמשיך ולגור עם בן זוגו תחת קורת גג אחת.

במקרה כזה רשאי בן הזוג שלא מתגורר עוד בדירה להגיש תביעה לדמי שימוש ראויים בגין החלק שלו בדירה בו עושה שימוש בן הזוג הנותר, אולם אין פירושו של דבר שבן הזוג הנשאר בדירה הופך מיד לשוכר בעל כורחו ויחויב בדמי שימוש ובית המשפט יבחן האם יש מקום לחייבו כן או לא.

ההלכה המנחה את בתי המשפט כיום היא שלא ניתן לחייב את בן הזוג המתגורר בדירה לשלם דמי שימוש לבן הזוג המתגורר מחוצה לה, אם בן הזוג שעזב עזב ללא סיבה מוצדקת ומרצונו החופשי.

לעומת זאת, כאשר בן זוג מסרב לפרק את השיתוף בדירת המגורים יכול בן הזוג ששוהה מחוץ לדירה לתבוע דמי שימוש.

כאשר אדם מורחק מדירת מגורים על ידי בית המשפט עקב אלימות כלפי אשתו או ילדיו הוא אינו זכאי לתבוע דמי שימוש בגין התקופה בה שהה מחוץ לדירת המגורים.

פירוק שיתוף בדירת המגורים קודם לביצוע איזון משאבים כולל:

במקרים מסוימים, בהם שלב איזון המשאבים בין בני זוג נראה רחוק מתמיד, רשאי בית המשפט להורות על פירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים, קודם לשלב איזון המשאבים.

בתי המשפט לענייני משפחה מחילים לעניין פירוק שיתוף בדירת מגורים את הוראות חוק המקרקעין ורואים בתביעה לפירוק שיתוף תביעה קניינית לפי חוק המקרקעין והיותם של הצדדים בני זוג “לא מעלה ולא מורידה”.