לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
צוואה הנה למעשה מסמך משפטי אשר בו קיימות הוראות בדבר רצון המצווה בכל הקשור למה יעשה בעיזבונו לאחר לכתו לעולמו. היינו, צוואה כוללת בתוכה הוראות בדבר מי יהיו יורשיו של המצווה ואיזה חלקים בעיזבון הם ירשו.
על צוואה להיערך, מתוך רצון כן, חופשי ואמיתי של המצווה מבלי שלחצו עליו, איימו עליו, או כפו עליו לעשות כן.
חוק הירושה, למעשה קובע כי ניתן לרשת את עיזבונו של מנוח לא רק בדרך שהחוק מפרט אלא גם בדרך של צוואה.
כמו כן, בהתאם לסעיף 18 לחוק הירושה, ישנם ארבעה סוגי צוואה, אשר בהתקיים התנאים הצורניים שלהם בכפוף להוראות החוק, הן יהיו כשרות ותקפות.
בטרם יינתן פירוט בדבר סוגי צוואה הקיימים על פי חוק, יצוין כי החוק מאפשר למצווה, לבחור למעשה בין ארבעה סוגי צוואה, על מנת שכל אדם המחליט לערוך צוואה, יוכל לבחור את סוג הצוואה המתאים לנסיבותיו הוא.
להלן פרוט סוגי צוואה בהתאם לסעיפים 19-20, 22-23 לחוק הירושה :
צוואה בכתב יד
אחת הצוואות הנכללת ברשימת סוגי צוואה המפורטים בחוק הנה צוואה בכתב יד.
סעיף 19 לחוק הירושה קובע כי : “צוואה בכתב-יד תיכתב כולה ביד המצווה, תשא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו”.
כאמור בסעיף המפרט את התנאים הצורניים אשר צוואה בכתב יד אמורה לכלול על מנת שהוראותיה יתקיימו, הרי שצוואה בכתב יד אמורה להיות כתובה בכתב היד של המצווה עצמו וכן עליה להיות חתומה על ידו ולשאת את התאריך של מועד עריכת הצוואה. למעשה, הדרישה הצורנית של כתב ידו של המצווה, היא על מנת שניתן יהיה להוכיח בקלות כי כל האמור בצוואה, הנו רצון המצווה.
צוואה בעדים
צוואה נוספת הנכללת ברשימת סוגי צוואה אשר מפורטים בחוק והנחשבת לצוואה הנפוצה ביותר, הנה צוואה בעדים.
סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי : “צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור”.
כאמור בסעיף המפרט את התנאים הצורניים אשר צוואה בעדים אמורה לכלול על מנת שהוראותיה יתקיימו, הרי שצוואה בעדים תהיה מודפסת, יצוין בה מועד החתימה על הצוואה ומלבד חתימת המצווה, אותה צוואה תהיה חתומה גם על ידי שני עדים אשר יאשרו בחתימתם כי זה רצון המצווה, אשר חתם על אותה צוואה מתוך רצונו החופשי מבלי שאף אחד כפה זאת עליו.
העדים למעשה, לא יוכלו לעולם להיות יורשיו של המצווה, כך שחשוב מאוד להקפיד על כך שלעדים של צוואה בעדים לא יהיה כל עניין בעיזבונו של המצווה.
צוואה בפני רשות
הצוואה השלישית ברשימת סוגי צוואה שמפורטת בחוק, הנה צוואה בפני רשות.
סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי : “(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי-המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי-הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, רשם או חבר בית הדין הדתי כאמור.
(ב) דברי-הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.
(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו.
(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לענייני ירושה.
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.
(ז) לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.”
כאמור בסעיף המפרט את התנאים הצורניים אשר צוואה בפני רשות אמורה לכלול על מנת שהוראותיה יתקיימו, הרי שצוואה בפני רשות הנה צוואה בכתב ידו של המצווה המוגשת או נאמרת בעל-פה בפני שופט, בפני רשם של בית משפט, בפני רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי.
לצורך העניין, יצוין כי, גם צוואה אשר נערכה בפני נוטריון ממלאת אחר התנאים הצורניים הדרושים על פי חוק הירושה, והיא תיחשב כצוואה אשר נערכה בפני רשות, ויראו את אותה צוואה כאילו נערכה בפני שופט.
בהתאם להוראות חוק הירושה, אין דרישה כי צוואה בפני רשות תיחתם בידי המצווה.
רשות לצורך העניין תיחשב לשופט, בימ”ש, רשם בימ”ש, רשם לענייני ירושה ונוטריון.
צוואה בעל פה
הצוואה הרביעית והאחרונה ברשימה סוגי צוואה המפורטת בחוק, הנה צוואה בעל פה.
סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי : “(א) שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים לשונו.
(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.”
כאמור בסעיף המפרט את התנאים הצורניים אשר צוואה בעל פה אמורה לכלול על מנת שהוראותיה יתקיימו, הרי שצוואה בעל פה הנה הנחשבת לצוואה תקפה, כאשר הנסיבות סבב עריכתה הן נסיבות אשר בהן המצווה היה גוסס ועמד למות.
צוואה בעל פה אמורה להיאמר בנוכחותם של שני עדים, אשר יערכו זיכרון דברים בדבר הוראותיו של המצווה ופרוט רצונותיו בדבר חלוקת עיזבונו בין יורשיו. כמו כן, על אותם עדים יהיה לכתוב בזיכרון הדברים את מועד עריכתו, את הנסיבות אשר בעטיין ערכו את זיכרון הדברים אשר לצורך העניין משמש כצוואה בעל פה של המצווה ולבסוף יחתמו על אותו זיכרון דברים ויפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה.
צוואה בעל פה, בהתאם להוראות החוק תהיה בטלה מעיקרה, אם בתום חודש ימים חלפו הנסיבות אשר בעטיין נערכה אותה צוואה בעל פה והמצווה נשאר בחיים.
יודגש כי, היו לא מעט מקרים בפסיקה, לפיהם צוואות נפסלו, בשל העובדה שלא נערכו בהתאם להוראותיו של חוק הירושה. משכך, חשוב לציין כי, למרות שהחוק לא מחייב עריכתה של צוואה על ידי עורך דין, הרי שבמקרה בו אדם מחליט על עריכתה של צוואה, חשוב מאוד כי לפחות יתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום דיני ירושה, אשר יסייע לו וייתן לו כלים כיצד עליו לערוך את הצוואה או לחילופין יסייע לו בעריכתה של אותה צוואה, כך, שהסיכויים שאותה צוואה תיפסל יהיו קלושים עד אפסיים.
