לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
תוקף של הסכם ממון בין ידועים בציבור
מה דינו של הסכם שנכתב כהסכם לפי חוק יחסי ממון, כאשר לטענת התובע ההסכם כלל לא אושר ולטענת הנתבעת ההסכם אינו לפי חוק יחסי ממון, השופטת קבעה כי ההסכם הינו לפי חוק יחסי ממון אך הטילה ספק באישורו וקבעה כי לא ניתן לתבוע מכוחו תביעות משפטיות?
בחוק יחסי ממון בין בני זוג:
- הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
מ’ שאוה טוען (בספרו הדין האישי בישראל עמ’ 220) כי לאור המונח בו משתמש המחוקק “בני זוג” החוק תקף אך ורק למי שנישא., העניין הגיע לעליון ב – ע”א 640/82 כהן נ’ הי”מ, נפסק כי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג חלות רק על בני-זוג נשואים. יחד עם זאת הסכם כזה יתקבל בין בני זוג ידועים בציבור רק:
כל אימת “שנתקיימו שלש דרישות אלו: ראשית,בני הזוג נקטו תחילה בהליכים המתאימים בבית הדין הרבני ומיצו את האפשרות לקבל סעד במוסד זה, על שתי דרגותיו; שנית, בני הזוג ראויים לסעד, באשר מנועים היו להינשא ברבנות וערכו את הטכס הפרטי רק בדלית ברירה; שלישית לפי הדין המהותי תופסים הנישואין הפרטיים, ולו גם מספק” (פ’ שיפמן, דיני המשפחה בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע”ש הרי סקר, תשמ”ד)
[…]
מסקנתי היא – ויהא פירושו של סעיף 2(ג) אשר יהיה – כי לבית המשפט ולבית הדין זכאים המבקשים לפנות רק אחרי שנישאו זה לזה. שכן רק למן הנישואין הם הופכים להיות “בני זוג” כמובן החוק.
לאור השיקולים דלעיל מסכימה אני להשקפתו של פרופ’ מ’ שאוה בספרו הדין האישי בישראל (מסדה, מהדורה 2, תשמ”ד) 220:
“…..חוק יחסי ממון, בהבדל מהלכות השיתוף בנכסים בין בני-זוג, אינו חל על בני-זוג ידועים בציבור, אלא אך ורק על בני-זוג הנשואים כדין”.
[…]
רק אחרי שדרכם זו צלחה והם נרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין (וכפועל יוצא – גם בתעודת הזהות) זכאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את הסכם הממון שנכרת ביניהם, ורק אז מוסמך בית המשפט להיענות לבקשה אשר כזאת.
ההלכה אוזכרה בפס”ד נוספים: בגץ 3045/05 יוסי בן-ארי נ’ מנהל מינהל האוכלוסין, וראה עוד בעמ 9607/03 פלוני נ’ פלוני
לסיכום:
כל עוד לא נישאו זה לזה הסכם לפי חוק יחסי ממון אינו תקף בין בני זוג ידועים בציבור, למעט מקרים בהם יתקיימו שלושת התנאים שלהלן: א. בני הזוג נקטו תחילה בהליכים המתאימים בבית הדין הרבני ומיצו את האפשרות לקבל סעד במוסד זה, על שתי דרגותיו; ב. בני הזוג ראויים לסעד, באשר מנועים היו להינשא ברבנות וערכו את הטכס הפרטי רק בדלית ברירה; ג. לפי הדין המהותי תופסים הנישואין הפרטיים, ולו גם מספק.
