לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
ממזרות
ממזרות ( ממזרות, ממזר) בלשון היומיום,לאדם חריף וממולח קוראים ממזר.אולם בעגה המשפטית,המשמעות היא אחרת לחלוטין וכך גם ההשלכות.
הגדרה:
ממזר, לפי ההלכה, הוא אדם שנולד מגילוי עריות או איסורי כריתות בין גבר ואישה יהודיים. גם ילד הנולד לאישה נשואה כתוצאה מניאוף, נחשב ממזר.
מצוות שלא ישא ממזר בת ישראל, שנאמר פירוש שלא יתחתן הממזר לעולם במשפחת ישראל.
האם ילד הנולד לזוג שאינו נשוי נחשב ממזר?
ממזרות
ילד אשר נולד להורים שאינם נשואים כלומר רווקים, גרושים או אלמנים – איננו ממזר.
ילד הנולד לאשה רווקה וגבר נשוי – אינו ממזר.
ילד הנולד לאשה נשואה והגבר הינו אלמן / גרוש / רווק / נשוי – הילד ממזר.
ילד שנולד לאשה יהודיה והגבר אינו יהודי – הילד אינו ממזר.
מהן ההגבלות המוטלות על ילד ממזר?
ממזרות גוררת עימה מס’ השלכות:
• ממזר או ממזרת אינם יכולים להינשא לבן זוג או בת זוג יהודים כשרים, אחרת הילד שייוולד להם הינו ממזר (ראו בירושלמי, מסכת קדושין פ”ג י”ב, וכן מסכת יבמות ע”ח). האיסור מושתת על הפסוק “לא יבא ממזר בקהל ה’ גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'” (דברים כ”ג ג’).
• ממזר יכול להינשא רק עם ממזרת או לגיורת, ולהיפך.
• ממזר או ממזרת הנישאים לבן או בת ישראל – נישואין אלו אסורים. יחד עם זאת, הנישואין תופסים, וביה”ד יורה לזוג שכזה להתגרש.
האם ממזרות עוברת בירושה?
כן. ממזרות עוברת גם לילדי ממזר/ת, כך שילדיו של ממזר יהיו ממזרים, וכן הלאה.
מה אומר החוק לגבי ממזר שהתחתן בנישואים אזרחיים?
ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת, יוכל להירשם בישראל כזוג נשוי לכל דבר ועניין – והוא זכאי בהטבות וחייב בחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים.
האם ילד שנולד כתוצאה מהפריה מלאכותית נחשב ממזר?
בנושא זה הדעות חלוקות. חלק מהרבנים מחזיקים בדעה כי ילד שנולד למי שהוא ממזר מהפריה מלאכותית – אינו נחשב ממזר, בעוד אחרים טוענים כי ממזר הוא.
גישה מחמירה יותר פוסקת כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאישה נשואה,כאשר התורם הינו יהודי שאינו בעלה – בן זה נחשב ממזר.
חשוב לציין כי רוב הפוסקים חולקים על פסיקה זו.
ממזרות – סיפור מהחיים
הח”מ יכול להעיד על כך שכאשר הייתה לו לקוחה, אשר בתה נפטרה, ואילו בעלה ברח מעבר לים, והיא ביקשה להביא ילד נוסף לאוויר העולם, התיר בית הדין לאישה לעבור הפריית מבחנה, תוך אפשרות גם להפריה מגבר יהודי. ביה”ד הורה כי מן הראוי שההפריה תיעשה באמצעות מכון פועה, הפועל בירושלים, בהתאם להלכה.
אנקדוטה: האישה לא נזקקה לבסוף להיתר,
שכן יומיים לפני שעמדה לבצע את ההפריה, נתפס הבעל, ומסר גט,וכך יכלה האישה להרות באופן רגיל…
האם ממזר מחויב במצוות?
מלבד איסורי האישות אשר חלים על ממזר, הוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ביטוי קיצוני לכך ניתן למצוא בדברי רבי יוחנן :”אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ” (תלמוד ירושלמי הוריות פ:ג מח ע”ג).
האם ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודיים או מניאוף של אישה נשואה נוכריה נחשב ממזר?
ממזר הוא אדם שנולד לבני זוג יהודיים אשר עברו על איסורים מסוימים. לפיכך, ילד הנולד לזוג שאינו יהודי יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.
האם גבר הנתבע למזונות הקטין יכול לטעון שהילד אינו שלו, ולדרוש בדיקת רקמות?
בתי המשפט יימנע ממצב זה, שכן טובת הקטין נפגעת.
לכן, לא תאופשר לבעל לבצע בדיקת רקמות. זוהי הנחיה בת שנים רבות, שמובעת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה, המהווה צד להליך שכזה, על בסיס פסיקה מעמיקה של כבוד השופט מנחם אלון בבית המשפט העליון.
יש כאן התנגשות אינטרסים בין זכות אדם לא לשלם מזונות למי שאינו בנו, לבין זכות הקטין לא להיות מוכתם בכתם הממזרות.
יצוין שהיו גישות מעטות שונות, אשר הבדילו בין הזכות למזונות לבין הכרזת סטטוס של ממזרות. אולם, האמור לעיל הינו הגישה הרווחת והשלטת בביהמ”ש.
בשנים האחרונות הוסדר הענין על פי חוק מידע גנטי, הקובע דברים ברורים, לרבות באשר לפניה מוקדמת לקבלת עמדת נשיא בית הדין הרבני הגדול.
צו לעריכת בדיקה בנסיבות של חשש לממזרות לפי דין תורה (תיקון מס’ 3) תשס”ח-2008
28ה.
כיצד מתגברים על העובדה שיש סיכוי רב שהילד ממזר?
בתי הדין משתמשים בחזקות שונות, ובראשן החזקה ש”רוב בעילות אחר הבעל”. היינו, רוב הסיכויים הינם שהבעל הוא שקיים יחסי אישות עם האישה.
לכן, ככלל, בית הדין נמנע מהגעה למצב בו יצטרך להכריע את עניין הממזרות. ההלכה נותנת הנחיה ברורה לעשות המיטב לא להרבות ממזרים בישראל.
מה שייראה למתבונן מהצד כפיקציה הלכתית, כאשר יש סיכוי רב שהילד ממזר, מוסבר כגישה הלכתית, אנושית, הדוגלת במניעת הכרזת ילדים כממזרים, כל עוד ניתן לעשות זאת.
מסקנה:
כאשר מדובר בילד הנולד לאישה נשואה, והבעל טוען שהילד אינו בנו, ביהמ”ש וביה”ד ימנע מבדיקת רקמות.
אולם, אם מדובר באשה פנויה, ללא תלות בסטטוס של האב הנטען, הרי שביהמ”ש ייטה ביתר קלות, במקרים המתאימים, להתיר בדיקת רקמות.
הח”מ סבור שאם יש ראיות מספיקות שהילד אינו של הבעל, הרי שבצד הרצון לאי מימזור הקטין, אין מקום לחייב את הבעל במזונות, אלא יש לחייב את המאהב במזונות, וגם אם יש החוששים שעצם חיוב המאהב תהווה ראיה להיות הילד ממזר, אין מקום לחייב את הבעל הנבגד במזונות עבור ילד שאינו שלו. נעשים נסיונות לבנות בדיקת רקמות שלא תהווה גורם המממזר את הילד, אך תהווה ראיה לחיוב המאהב במזונות.
