לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
החוק במדינת ישראל קובע כי כל אזרחי המדינה יינשאו על פי הדין הדתי כאשר ורק לבית הדין הרבני הסמכות לתת תוקף לנישואין או לגירושין.
אבל מה קורה כאשר כל אחד מבני הזוג משתייך לדת אחרת? או במקרה של אדם חסר דת, במקרה כזה הם בוודאי יינשאו בחתונה אזרחית, שלא מאושרת ע”י בית דין דתי (של שום דת) ומשום כך אין לה תוקף דתי.
אם תגיע מערכת היחסים של בני הזוג האלה לפרשת דרכים, והם ירצו לפרק את תא המשפחתי, הם לא יוכלו לפנות לבית הדין הדתי עפ”י דתם, משום שלכל בית דין דתי אין את הסמכות לדון בענייני גירושין או נישואין של בני זוג מעורבים או בני זוג חסרי דת.
איך מוגשת הבקשה?
בני זוג מעורבים בדתותיהם, צריכים לפנות לבית המשפט לדיני משפחה ולהגיש בקשה להתרת נישואין, וזאת עפ”י חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ”ט 1954 המסדיר את הליך התרת הנישואין של בני זוג מעורבים או חסרי דת, או כאלה שיש ספק לגבי יהדותם, ומשום כך אין לבית הדין הדתי-רבני לדוגמה סמכות לדון בעניינם.
הבקשה להתרת נישואין, צריכה להיות מוגשת בבית המשפט במקום מגוריהם המשותף, ואם הם כבר אינם גרים יחד, תוגש הבקשה לבית המשפט בתחום מגוריהם המשותף האחרון. הבקשה צריכה לכלול מידע רלבנטי בנוגע לזהות הצדדים, הדת אליה הם משתייכים, תאריך הנישואין, מקום הנישואין, מקום מגוריהם האחרון והרקע והנימוקים לבקשת ההתרה.
לבקשה צריך לצרף גם תצהירים של עדים המכירים את בני הזוג או את משפחותיהם ויכולים להעיד על השתייכותם הדתית של הצדדים, על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע מהי הסמכות השיפוטית שיכולה להתיר את נישואיהם. בית המשפט יפנה אל באחד מבתי הדין הדתיים, לדוגמה הרבני, אם אחד מבני הזוג הוא יהודי, כדי לברר אם יש צורך לקיים הליך גירושין דתי, ואם לא, בית המשפט לענייני משפחה, יתיר את הנישואין ויקבע כי הם גרושים.
