כתובה

צרכים עזרה ?
נוטריונית אירנה פיין זמינה לשיחת ייעוץ חינם

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!

חייגו עכשיו וקבלו מענה אדיב ומקצועי, או השאירו לנו פרטים לחזרה!
051-55-33-400
עו”ד ונוטריון אירנה פיין

    ישנו הבדל בין שווי הכתובה הספרדית מול הזאת האשכנזית.

    כתובה בנויה משני חלקים, בדרך כלל:

    א) עיקר

    ב) תוספת.
    עיקר – בשווי של 200 זוז.

    תוספת – בהתאם לסכום הנקוב בפועל.
    כתובה ספרדית – מושתתת על 200 זוז ועוד סכום.
    כתובה אשכנזית – מבוססת על 200 זוז ועוד 200 זקוקים ולעיתים עוד סכום.

    כמה שווים 200 זוז:
    ספרד – שיטת השולחן ערוך – רבי יוסף קארו – 120 גרם כסף טהור
    אשכנז – שיטת הרמ”א – רבי משה איסרליש – 960 גרם כסף טהור.

    כמה שווים 200 זקוקים:
    כתובה
    ישנן שיטות שונות, וביניהן:
    1. “נחלת שבעה” – 2.784 ק”ג כסף טהור.

    2. חלק מהדיינים – 20 ק”ג כסף טהור

    3. חלק מהדיינים – 40 ק”ג כסף טהור

    4. “החזון איש” – 57.6 ק”ג כסף טהור.

    אם אין סכום נוסף בשיטה האשכנזית, כי אז יש לצרף את ה – 200 זוז ו-200 זקוקים, היינו 960 גרם כסף טהור ועוד אחד הסכומים דלעיל, בהתאם לשיטה שהדיין הדן בתיק סבור שהיא נכונה. זה יכול להגיע מצירוף 960 גרם ועוד 2.784 ק”ג כסף טהור, ועד 969 גרם ועוד 57.6 ק”ג… כך, הרב עובדיה והרב קאפח סבורים שמכיוון שיש מחלוקת, יכול הבעל לומר “קים לי” בדעה של ה”נחלת שבעה” – הדעה המקילה -= ולכן הבעל ישלם רק 3,744 גרם כסף טהור.
    הרב אליהו – פוסק לפי החזון איש – ולכן, בסה”כ ישלם הבעל 58,560 ק”ג כסף טהור.

    אם יש סכום בהסכם האשכנזי, כי אז יש לחבר את הסכומים השונים – 200 זוז ועוד 200 זקוקים ועוד הסכום הנקוב, אלא אם כן הנוסח הוא שהסכום הנקוב בהסכם כולל כבר את עיקר כתובה והתוספת, ואז רק הסכום הוא המחייב.

    הצמדה – האמנם? ואם כן, לדולר או למדד? ומה קורה אם הסכום נקוב בלירות או בשקלים ישנים,

    וממילא הכתובה איבדה מערכה?

    יש דיינים המצמידים לדולר, יש מצמידים למדד, יש המוצאים פשרה בין ההצמדות השונות, יש שאינם מצמידים כלל, ויש הקובעים רף תחתון לשווי – בין 36-48 אלף ₪, ועד 120 אלף ₪ (הרב דיכובסקי).

    הרציונל להצמדה או לאי הצמדה:
    המקור להתקנת הכתובה הינו בחז”ל “כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה”. היינו, כדי שהבעל לא יחשוב שהוא יכול “לזרוק” את האשה סתם כך… חכמים חייבו אותו בסכום כתנאי לגט.

    ממילא, אלה המצמידים את הכתובה, טוענים שאם נותיר אותה בערכה בלירות או בשקלים ישנים, אין לבעל שום מחסום מלגרש את האשה.

    אלה המסרבים להצמיד, טוענים שמדובר בצ’ק דחוי ליום הגט או יום הפטירה, וממילא אין אפשרות להצמיד על סמך סברא, כמו שאין מקום להצמיד צ’ק דחוי.

    האם מקבלים גם את הכתובה וגם מחצית הרכוש?
    התשובה מורכבת, אך נציין שביה”ד פוסק לחיוב בפועל לאחר שהוא בודק מה האשה קיבלה על פי חוק יחסי ממון.

    יש וביה”ד יקזז סכומים מסויימים. אם האשה קיבלה זכויות כספיות בביהמ”ש, בניגוד להלכה, הרי שביה”ד יקזז הסכום ממנה. כל מקרה נדון לגופו, ואין כאן כלל מוחלט.

    לסיכום:
    האשה זכאית לכל הסכומים הללו אם הגירושין באשמת הבעל, או אם הוא נפטר. אם היא אשמה בגירושין (זנתה תחת בעלה, או שהוגדרה כ”מורדת” על ידי בית הדין הרבני – ועל כך נרחיב בהמשך), תפסיד האשה את העיקר והתוספת, ולעיתים גם חלק מהנכסים שהגיעו אליה כמתנות מצד הבעל.

    לנוחות הקוראים, להלן נוסח הכתובה כשהיא מתורגמת לעברית (והפעם נוסח אשכנז).

    תרגום חופשי לעברית של נוסח אשכנזי

    ב_____________ בשבת_____________ לחדש_______________ שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו______________ לבריאת עולם למנין שאנו מנין פה_________________, איך החתן _____________________________אמר לגברת_____________________ הוי לי לאשה כדת משה וישראל. ואני אעבוד ואכבד ואזון ואפרנס אותך כהלכות אנשים יהודים שעובדים ומכבדים וזנים ומפרנסים לנשותיהם באמת, ואתן לך כסף זוזים___________ הראויים לך ומזונות שלך וכסות שלך וסיפוקים שלך ולהכניס אותך כדרך כל הארץ והסכימה גברת_______________ זו והייתה לו לאשה, וזו הנדוניה שהכניסה לו בין בכסף בין בזהב בין בתכשיטים בבגדי לבוש בשימושי דירה ובשימושי מיטה, הכל קבל עליו מר_______________ חתן זה ב______________ זקוקים כסף צרוף, ורצה מר__________________ חתן זה והוסיף לה משלו עוד__________________ זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדם, סך הכל________________ זקוקים כסף צרוף ועוד______________ וכך אמר מר__________________ חתן זה: אחריות שטר כתובה זו, נדוניה זו, ותוספת זו קבלתי עלי ועל יורשי אחרי לשלם מכל יפה ונחמד נכסים וקנינים שיש לי מתחת השמים, ממה שקניתי וממה שאני עתיד לקנות נכסים שיש להם אחריות ונכסים שאין להם אחריות, כולם יהיו אחראים וערבים לפרוע מהם שטר כתובה זו, נדוניה זו ותוספת זו ממני, ואפילו מן הגלימה שעל כתפיי בחיים ובמותי, מן יום זה ולעולם, ואחריות וחומר שטר כתובה זה, נדוניה זו, ותוספת זו קבל עליו________________ חתן זה כחומר כל שטרי הכתובות ותוספות הנוהגות בבנות ישראל העשויים כתיקון חז”ל שלא כאסמכתא ושלא כטופס השטר, ועשיתי קנין מן____________ בן _______________ חתן זה לגברת _____________ בר’_______________ זה על כל מה שכתוב ומפורש למעלה בכלי שכשר לקנות בו והכל שריר וברור וקיים.
    נאום______________עד
    נאום______________עד
    ליתר תוקף ולחזק הדבר לאשר ולקיים ככל האמור למעלה באתי בעצמי על החתום ביום הנ”ל נאום החתן הנזכר_______________.

    יצויין כי לאחרונה ניתן פס”ד על ידי ביהמ”ש העליון, מפי כב’ השופט אליקים רובינשטיין, שהבהיר את החשיבות בהצמדתה, וכן ניתח את הרקע לפסיקתה. פסה”ד עסק בגביית כתובה מן העזבון. לפרטים נוספים, צרו קשר דרך האתר, ונשמח להבהיר.

    Call Now Buttonצלצלו עכשיו