לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות!
תוקף הסכם ממון לא חתום שהתקיים בהתנהגות
כאשר בני הזוג פעלו על פי הסכם ממון שלא נחתם, ייאכף ההסכם גם אם לא אושר על פי כללי האישור המיוחדים שבחוק יחסי ממון כך נקבעה ההלכה ב בע”א 151/85 (להלן) וכך המשיכה הפסיקה בסדרת פסקי דין עד הימים האחרונים ממש. נקדים בהוראות החוק:
חוק יחסי ממון
1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
ההלכה נקבעה בע”א 151/85 רודן נ. רודן, שם נדחתה טענת האשה כי ההסכם לא תקף מאחר ולא אושר כדין, ביהמש קבע כי ההסכם שנחתם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות לתוכנו ולהשלכותיו תקף, זאת לאור העובדה כי הצדדים בהתנהגותם ראו בו חוזה תקף ומחייב, מאחר וההסכם נחתם לפני כתשע שנים והצדדים פעלו על פי תוכנו של ההסכם במהלך שנים אלו.
נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה, שהיא נהגה על¬פי ההסכם במשך 9שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו.
העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר הינה שימוש בזכות שלא בתום-לב, דבר העומד סתירה לסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973, ובעניין זה ראה בג”צ 566/81 [7], בעמ’ 9-10:
א. גריידי, בספרו הסכם ממון וגירושין-אישור וביטול 52 (2007):
חריג זה בא, בדיעבד, למנוע מבן זוג להתחמק מההתחייבות שבהסכם, בטענה שההסכם לא אושר בבית המשפט. זאת, עקב חילוף פרק זמן ממושך וכאשר הצדדים החלו בביצוע התחייבויותיהם על פי ההסכם…
ע”מ 9126/05 פלונית נ’ פלוני, מפי כב’ השופט רובינשטיין:
לעיצומם של דברים, כשלעצמי מקובלת עלי במישור העקרוני העמדה שהציג בית המשפט לענייני משפחה, לפיה לא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישור להישמע בטענה של העדר אישור, לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההסכם. ברם, טענה זו יסודה בעיקרון תום הלב…
איזכורים מהעת האחרונה:
בתמש (י-ם) 10982-05 מ.ע נ’ א.ק.ב – ניתן ב-06.01.2013
השאלה הראשונה המתעוררת בהקשר זה הינה, האם ההסכם שערכו בני הזוג במקסיקו הינו בר תוקף ביחסים הממוניים ביניהם. בנסיבות המקרה דנן, חתמו בני-הזוג בשנת 1985 על הסכם רכושי בפני שופט של מרשם האזרחים במקסיקו; ואין חולק כי ההסכם לא אושר על-ידי גורם מוסמך בישראל בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון. בהתחשב בכך, טוען התובע כי ההסכם המקסיקני – בו קבעו בני הזוג משטר של הפרדה רכושית – חסר תוקף ביחסים הרכושיים ביניהם.
אולם, לכלל האמור, שלהסכם ממון דרוש אישור מערכאה שיפוטית באופן המיוחד שקבע המחוקק, נקבע חריג בפסיקה, לפיו, מקום בו בני הזוג ערכו הסכם ממון שלא אושר, אך מאז חתימתו, הם נהגו על פי המוסכם בו משך זמן ממושך, יכיר בית המשפט בתוקפו של ההסכם, על אף שהוא לא אושר. זאת, מכוח עיקרון תום הלב ומניעות, ובהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
ועוד בפס”ד רבים: 872361/ פלונית נ’ פלוני ניתן ב05.12.2012, תמש (נצ’) 41271-10-11 א.א.ע נ’ א.א.ר. ניתן ב-31.10.2012 ועוד רבים.
חוות דעת משפטית – תוקף של הסכם ממון בין ידועים בציבור
11.2013
תוקף של הסכם ממון בין ידועים בציבור
מה דינו של הסכם שנכתב כהסכם לפי חוק יחסי ממון, כאשר לטענת התובע ההסכם כלל לא אושר ולטענת הנתבעת ההסכם אינו לפי חוק יחסי ממון, השופטת קבעה כי ההסכם הינו לפי חוק יחסי ממון אך הטילה ספק באישורו וקבעה כי לא ניתן לתבוע מכוחו תביעות משפטיות?
בחוק יחסי ממון בין בני זוג:
1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
מ’ שאוה טוען (בספרו הדין האישי בישראל עמ’ 220) כי לאור המונח בו משתמש המחוקק “בני זוג” החוק תקף אך ורק למי שנישא., העניין הגיע לעליון ב – ע”א 640/82 כהן נ’ הי”מ, נפסק כי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג חלות רק על בני-זוג נשואים. יחד עם זאת הסכם כזה יתקבל בין בני זוג ידועים בציבור רק:
כל אימת “שנתקיימו שלש דרישות אלו: ראשית,בני הזוג נקטו תחילה בהליכים המתאימים בבית הדין הרבני ומיצו את האפשרות לקבל סעד במוסד זה, על שתי דרגותיו; שנית, בני הזוג ראויים לסעד, באשר מנועים היו להינשא ברבנות וערכו את הטכס הפרטי רק בדלית ברירה; שלישית לפי הדין המהותי תופסים הנישואין הפרטיים, ולו גם מספק” (פ’ שיפמן, דיני המשפחה בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע”ש הרי סקר, תשמ”ד)
[…]
מסקנתי היא – ויהא פירושו של סעיף 2(ג) אשר יהיה – כי לבית המשפט ולבית הדין זכאים המבקשים לפנות רק אחרי שנישאו זה לזה. שכן רק למן הנישואין הם הופכים להיות “בני זוג” כמובן החוק.
לאור השיקולים דלעיל מסכימה אני להשקפתו של פרופ’ מ’ שאוה בספרו הדין האישי בישראל (מסדה, מהדורה 2, תשמ”ד) 220:
“…..חוק יחסי ממון, בהבדל מהלכות השיתוף בנכסים בין בני-זוג, אינו חל על בני-זוג ידועים בציבור, אלא אך ורק על בני-זוג הנשואים כדין”.
[…]
רק אחרי שדרכם זו צלחה והם נרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין (וכפועל יוצא – גם בתעודת הזהות) זכאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את הסכם הממון שנכרת ביניהם, ורק אז מוסמך בית המשפט להיענות לבקשה אשר כזאת.
ההלכה אוזכרה בפס”ד נוספים: בגץ 3045/05 יוסי בן-ארי נ’ מנהל מינהל האוכלוסין, וראה עוד בעמ 9607/03 פלוני נ’ פלוני
לסיכום:
כל עוד לא נישאו זה לזה הסכם לפי חוק יחסי ממון אינו תקף בין בני זוג ידועים בציבור, למעט מקרים בהם יתקיימו שלושת התנאים שלהלן: א. בני הזוג נקטו תחילה בהליכים המתאימים בבית הדין הרבני ומיצו את האפשרות לקבל סעד במוסד זה, על שתי דרגותיו; ב. בני הזוג ראויים לסעד, באשר מנועים היו להינשא ברבנות וערכו את הטכס הפרטי רק בדלית ברירה; ג. לפי הדין המהותי תופסים הנישואין הפרטיים, ולו גם מספק.
